#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. 1 השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה, בבקעה וחרש בהר ונשבר הקנקן האם חייב?<p dir=""rtl"">ומה הדין כשלא שינה (ושכר פועלים שיחרשו לו) האם מי שנקיט פרשא (מרדע) משלם או מי שנקיט הקנקן?</p>"	"לחרוש בהר וחרש בבקעה, פטור. בבקעה וחרש בהר, חייב.<p dir=""rtl"">כשלא שינה, רב פפא אמר דנקיט פרשא משלם, ורב שישא בריה דרב אידי אומר דנקיט מנא (הקנקן) משלם וכן הלכתא. ובמקום שמוחזק גונדרי (הר שמעלה צונמא ואבנים וכד' שיש חשש שישבר והיה להם להזהר יותר) שניהם משלמים.</p>"	בבא מציעא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ. 2 המוכר פרה או שפחה לחבירו ואמר לו פרה זו נגחנית היא נשכנית היא וכד' והיה בה מום אחד וסנפו בין המומין. מום זה ומום אחר, האם הוי מקח טעות? <p dir=""rtl"">היו בו כל המומים האלו (והוא מקפיד רק על אחד וטוען שחשב שהוא איננו) האם הוי מקח טעות? </p>"	"ר' יוחנן וכן תניא אמרו שאפ' שאמר המום ההוא הוי מקח טעות. מום זה ומום אחר (ולא פ' איזה מום) אין זה מקח טעות.<p dir=""rtl"">היו בה כל המומים אמר רב מרדכי לרב אשי בשם רבא שאין זה מקח טעות.</p>"	בבא מציעא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 3 השוכר את החמור להביא עליה חיטים והביא שעורים או שאמר לתך והביא יותר בחיטים ושעורים ונשברה האם חייב?	"להביא לתך חיטים והביא לתך שעורים פטור שלא הוסיף כלום.<p dir=""rtl"">הוסיף על משאו אביי אמר כמו שיעור נפך החיטים דהינו סאה לגמל ג' קבין לחמור, אף שהשעורים שוקלות פחות מפני שקשה כמשאוי תנן. ורבא אומר קשה למשאוי תנן ואינו חייב עד שיוסיף שיעור שישווה משקל השעורים כמשקל החיטים (והנפח הוא התוספת). ומה ששנינו סאה לגמל ג' קבין לחמור הינו בהוסיף חיטים יותר מלתך.</p>"	בבא מציעא פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 1 כמה יוסיף על הכתף, עריבה, ספינה, בורני גדולה, שאם נשבר יהיה חייב?<p dir=""rtl"">ולמה מחוייב על נזק שנגרם לכתף (3)?</p>"	"ת''ר קב לכתף, אדריב (לתך) לעריבה (ספינה קטנה), כור לספינה, שלשת כורים לבורני (ספינה) גדולה, [מכאן אמר רב פפא שסתם ספינות גדולות ל' כור ונפק&quot;מ למקח וממכר]. <p dir=""rtl"">והטעם שחייב על נזק הכתף, לאביי בשחבטו לאלתר, דאם לא הרי הוא בר דעת ואם קשה לו שיוריד, רבא אמר אפ' לא חבטו מיד נפק&quot;מ שצריך לשלם לו יותר, רב אשי אומר שאין זה קושיה כלל, שהוא סבור שסתם יש לו חולשה.</p>"	בבא מציעא פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 2 האומנים מתי הם כשומרי חינם ומתי כשומרי שכר (ומה הדין בגמרתיו)?<p dir=""rtl"">והאם מתניתין 'כל האומנים שומרי חינם' כר&quot;מ שאומר ששוכר כש&quot;ח?</p>"	"לפני שסיימו את העבודה: הם שומרי שכר.<p dir=""rtl"">אחר שסיימו: אם אמרו הבא מעות וטול את שלך - שומרי שכר, טול את שלך והבא מעות, או גמרתיו - שומרי חינם.</p><p dir=""rtl"">איכא למימר שמתניתין אף כר&quot;מ שאומר ששוכר כש&quot;ח כאן הוא כש&quot;ש שבהנאה שיש לו לתפוס כנגד התשלום ולא צריך לרדוף אחריו הוי שומר שכר (ועוד שהוא משתכר מהמלאכה &lt;תוס'&gt;). אב&quot;א כדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר' מאיר אומר כשומר שכר רבי יהודה אומר כשומר חנם וה&quot;נ לר&quot;י אומנים שומרי חינם אף בשעת מלאכה.</p>"	בבא מציעא פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ: 3 אמר לו השואל ושלחה ומתה, וכן בשעה שמחזירה (בימי שאלתה ואחר ימי שאלתה). האם חייב השואל או לא (כשואל וכשומר שכר)?	ברישא מתחייב באונסים. וכן בסיפא (אם לא שאמר לו המשאיל שלח לי ביד פלוני), ואמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא דוקא בתוך ימי שאלתה אבל אחר ימי שאלתה פטור משואל, ואמר אמימר שמסתבר שחייב כשומר שכר דבההיא הנאה שנהנה מהנה, ותניא כוותיה.	בבא מציעא פ:		
